יש לי ציסטות בכבד, בעצם יושב לו אחר כבוד במרכז הבטן שלי כבד יפה ומקסים שעשוי כולו בועות בועות, כך הוא נראה בצילום סי.טי שעשיתי לפני כמה חודשים.
הרפואה הציעה לעשות ניתוח ותהליך כירוגי שנקרא אנרופינג לציסטות הגדולות והמפריעות ביותר, ואני המתנתי והמתנתי ובינתיים נכנסתי לתזונה קטוגנית והמצב ממש השתפר וכבר לא איחלו לי – שיהיה לי בשעה טובה!
ואז התגרשתי ואז התחתנתי והתחלתי לאכול ולאכול ולאכול והציסטות החלו לפרוח כפטריות אחר הגשם ובן הזוג ממש התלהב מהרעיון של ניתוח שיפתור את כל הענין.
אז יאללה ניתוח,
היה בסדר סך הכל, התאוששות של שבועיים, לא נחמד, וחשבתי שהנה עכשיו אתחיל להקפיד לאכול נכון ובריא כי הניתוח ישמש קטליזטור להנעה שלי.
אבל אמממ פחות, המשכתי בדרכי
וכבר התחילו כאבים מהלחץ שהכבד העצום שלי הפעיל על איברים בחלל הבטן. הפכתי צד בלילה בשינה וכאבתי ממש
והתיישבתי בבוקר והחנקתי צעקה והתכופפתי לנעליים ואווצ’ לחץ וכאבים דוקרים ועדיין אני אוכלת ואוכלת, התמכרות מבהילה לפחמימות, מנסה לעצור אבל נכשלת כל יום מחדש, מה קורה איתי, בעבר התחלתי שינויי תזונה ביתר קלות.
חשבתי שזה יהיה רעיון נפלא לתעד פה את התהליך שלי וכך אשיג כמה דברים:
- אכנס למעין מחויבות של תיעוד והתמדה בדרך
- ארויח תיעוד של המסע המרתק הזה אל הבריאות שלי
- אוכל לתת זרקור אור ודרך למי שמתמודד עם התסמונת הזו של הכבד הפוליציסטי שכרגע לרפואה אין שום מזור לגביו, ובכלל תיעוד של דרך הגורמת לציסטות להצטמק להן בכל מקום שהן
יש לי תאוריה שפיתחתי היום תוך כדי שיחת טלפון עם גיסתי, כלומר חשבתי עלי כבר שנים אך היום כשדיברתי אותה תוך כדי ” המילים היא התבהרה לי יותר, שלא משנה היכן בגוף יש ציסטות, “בכל מקום שהן” מה שנקרא, זוהי עדיין בדיוק אותה תופעה ואותה נטיה של הגוף.
שנובעת מהשד יודע מה
בצעירותי כשההריון הראשון והנחשק בושש לבוא רופאת הנשים אמרה שיש לי שחלות פוליציסטיות ולאחר שנים בגלגול אחר כשכבר הורדתי גלוטן מהתפריט ואורז ותפו”א ועוד חברים, הגעתי שוב לאיזו בדיקה שגרתית ולא היה שום זכר לשרשרת הפנינים שפיארה בעבר את השחלות שלי. זה היה מעניין. שינוי התזונה ייצב לי גם את מצבי הרוח, את המשקל ואת ההורמונים הנשיים שלי. מעורר מחשבה בהחלט.
אז למה אני כותבת את כל זה? כי התחלתי סוף סוף! ומעשה שהיה כך היה…